<h1>ראבי"ה סימן תק"ס</h1>
<h2>דף ה.</h2>
אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה אפילו יחיד שלא בזמנה בעשרה, שלא בזמנה פירוש כגון כפרים דמקדימין, רב אסי אמר בין בזמנה ובין שלא בזמנה בעשרה הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי. פירש רבינו ש"י דאפילו רב אסי [לא חזר] אלא למצוה לחזור בתר עשרה, אבל אי לא משכח עשרה קורא ביחיד, שאין איסור בקריאתה [ביחיד] אלא מצוה [לקרותה בעשרה]. ובהלכות גדולות פסק כרב אסי, אבל בפירוש רבינו חננאל ורבינו מפסי ורבינו תם זצ"ל פסקו אף על גב דחש לה רב להא דרב אסי קיימא לן כרב, מדלא קא הדר ביה רב. ודכוותיה פרק שני דקידושין [מ"ה ע"ב] גבי קטנה שנתקדשה לדעתה והלך אביה למדינת הים ועמדה וניסת גר[סינן] הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי, ופסק[ינן] כרב, אלא דחומרא בעלמא אחמיר אנפשיה. ותו בפרק [שני] במגילה [י"ט ע"ב] גרסינן אמר רבי יוחנן הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא, ומסקנא לא אמרן אלא בציבור, מכלל דביחיד קורין. וכיון דרב ורבי יוחנן בחדא שיטתא [קיימי] קיימא לן כוותיה, ותו דרב אסי תלמיד לגבי דרבי יוחנן.
